| לצאת מן הבור השחור |
|
|
|
הרב שלמה אבינר שאלה של אשה צעירה: יש עניין, שסותר ומחריב את כל הקודש והאמת שבתוכי: מאז ימי התיכון, לעתים תכופות, אני 'נופלת' לַבור השחור של הטלוויזיה. בלילה, בשעות הקטנות, אני רואָה דברים לא צנועים, בהגדרה עדינה ביותר. זה איזשהו סוד אפֵל שאני שומרת לעצמי, ועד לפני זמן לא רב, אף לעצמי לא גיליתי אותו. כולי בושה וכלימה, צער גדול מאוד, ובכי. בשנה האחרונה ניסיתי לחזור בתשובה. ברוך ה', שנפלתי אולי רק פעם אחת במשך כל השנה הזאת, וכבר חשבתי: "יופי! נגמר, עבר. עשיתי תשובה". אך כיוון שחטאתי לא היתה נגדי, נפלתי שוב עמוק-עמוק, להרבה שעות שחורות, ודווקא בשלהי אלול ממש. אני תוהה מאיפה אקח כוחות לטפס שוב? קצת גדלתי השנה, ואני מרגישה דווקא שאני מסוגלת לעמוד מול עצמי ולומר: זו לא אַת. אַת האמיתית, היא נשמה טהורה ששום דבר לא יכול לפגוע בה; שאותה אלקים אוהב, בלי שום תנאי. אַל תיכנסי לעצבות עכשיו, אלא תעמדי ותזעקי במר לך אל ה' שיושיעך; שיושיע את נפשך מהזוהמה הזאת. אל תתעצבי. רק תצטערי, תבכי, תזעקי אל ה', אבל אל תִפלי לעצבות! אך אני זקוקה לעצה גדולה. יש יצר חזק מאוד המְפעם בי, ומדי פעם גם מכניע אותי. אני מנסה לחשוב על "כל הגדול מחבֵרו, יצרו גדול ממנו" - אך איני רואה את הגדוּלה. אני רואה רק את היצר, והוא גדול וחזק. מה אני עושה אִתו? אני רוצה בכל מאודי לטהר ולקדש את נפשי, ולהכניסה טהורה לַבית הנאמן שאקים בישראל - אך איני יודעת איך. הפחד הגדול הוא: שלא אצליח להקים בית של תורת אמת המשיבת נפש, אם לא אספיק לקדש, לטהר ולזכך את עצמי, לפני שאעמוד מתחת לחופה, בעזרת ה'. השורות האחרונות מלוּות בדמעות רבות ונוראות, שמראות לי כמה הכאב עמוק ועצום, וכמה הרצון הטהור הוא אמיתי ונובע מתוכי פנימה. אני מאמינה שהרב יכול לקרוא זאת בין השורות, ומודה מעומק הלב על הסבלנות לקרוא את מכתבי. תשובה: אם אברהם אבינו היה חי היום, הוא היה נכנס לכל בית עם גרזן, ומנפץ את הטלויזיות. אנשים היו כועסים עליו: "משוגע! מטורף! תמיד הוא הורס דברים יפים, כמו הפסלים היפים של העבודה זרה, ששבר בעבר. נכון שעבודה זרה היא מלאה טומאה, אך יש בה גם טוב: זו חוויה תרבותית נפלאה, כמו בכנסיה". אין זה נכון. אין שום תרבות במכשיר הזה. זו תת-תרבות גסה וזולה. היא יוצרת אנשים חסרי יכולת ריכוז, עם חשיבה שטחית, דבר שגורם ניוון לחצי השמאלי של המוח. יתר על כן: זו תת-תרבות מושחתת, המאבדת את כל אוצרות החיים של האנושות. מי שיש לו עוז וגבורה, ודם אברהם אבינו זורם בעורקיו, יקח מכשיר זה ויזרוק אותו דרך החלון. אך אני מבין שאינך יכולה לעשות זאת, כי הורייך 'מכורים' לַמכשיר. לא אעיז לומר לך לעזוב את הבית בגלל זה, אך אַל תתקרבי לארבע אמותיו של המכשיר, כשם שיש לִרחק מבית אשה פרוצה. תואר זה באמת מתאים למכשיר הטומאה הזה. ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים אחריהם. אמרתְ בעצמך את הפיתרון: חטאתי נגדי תמיד. משל לחייל המהלך בשטח אויֵב, יודע שאורבים לו, ונמצא כל שניה בכוננות מלאה. המכשיר הזה הוא אויֵב התרבות האנושית. ודאי היה יכול לשמש לטובה, אך כרגע, זהו אויֵב המין האנושי, המשדר דברים המנוגדים לְקוד המוסר האלמנטרי ביותר. לַמכשיר הזה יש קסם: הוא 'מכשף' את המתקרב אליו. לכן לא להתקרב לארבע אמותיו! הוא חרם. אם המכשיר דולק - להפנות מבט לכיווּן אחר. כי אם מסתכלים לרגע - נמשכים, עומדים, יושבים, נתקעים. "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב". בהתחלה הלך, אח"כ עמד, ולבסוף ישב (ע"ז יח:). המכשיר הזה צריך להיות מחוץ לתחום ראייתנו. שמירת העיניים והמוח היא דבר קדוש, טהור, נפלא. יש להסתכל בתמונות של צדיקים, ולמלא את המוח בדברי אמונה ומוסר. זהו נִסיון קשה, אך אם תתגברי 4-5 פעמים - יהיה לך קל. תנשמי אוִיר-פסגות בלי זוהמה. אויר זך וטהור. בהתחלה יהיה לך קשה - אך הקושי מטהר ומזכך, והוא עצמו כפרה על החטא. בחיים יש מלחמות, והאדם נברא לוחם: כשבא אויֵב - יש לשוש אלֵי קרב! לִמדי אמונה ומוסר, שאוחזים לבב קדושים - ותהיי מאושרת. הרב עובדיה יוסף: "ישנו איסור להכניס את המכשיר הזה לתוך הבית, משום 'מושב לצים' וביטול תורה. ומי שמסתכל בתכניות הטלוויזיה, הוא מגרה יצר הרע בעצמו, ומשחית הוא את נפשו בזה. ומרן בשולחן ערוך, פסק להחמיר ב'גדולה מזו', שאסור לקרוא בספרי חשק וכד' ועובר על מה שכתוב: 'אל תפנו אל האלילים' (יקרא, יט, ד) ודרשו חכמינו: "אל תפנו אל מדעתכם'. ומי שמחבר ספרים כאלה, וכן מי שמדפיס ומפיץ אותם הרי הוא 'מחטיא את הרבים, וחטא הרבים תלוי בו'. גאונים רבים ועצומים מגדולי חכמי דורנו קראו על מי שמביא טלוויזיה לתוך ביתו: 'לא תביא תועבה בבית', שמכשיל אותם על ידי המכשיר הזה. (אף במחקרים שעשו גילו, כי יש קשר ישיר בין הידרדרות הילד לבין הצפייה במסך הטלוויזיה) ויהי רצון כי בהתגברות הקדושה, ייהפך גם מכשיר זה להגברת עבודת ה' להגדיל תורה ולהאדירה. " הרב ישראל יעקב קנייבסקי (סטייפלר) "שהסתכלות באותו מכשיר טמא היא סכנה גדולה לכל היהדות שלו. ואפלו המסתכל שמה דרך אקראי בעלמא כבר ממיט עליו קרירות באמונה וביראת השמים שלו. והנה נשמע כי נמצאים אנשים שומרי תורה, אשר הם ובני ביתם הגדולים לא יהינו ח"ו כלל להסתכל במכשיר הטמא הנ"ל, אך את ילדיהם הקטנים מרשים ללכת אצל שכנים להסתכל בה (או, שעל כל פנים, אינם מוחים בילדיהם אם הלכו והביטו שמה), באומרם: 'ילד הוא, ישתעשע קצת, לו לא יזיק מכשיר זה...'. ובאמת הוא שגגה גדולה העולה זדון כי אדרבא אצל הקטנים הסכנה כפולה ומכופלת כי תשוקת ההתחקות של 'ואעשה כן גם אני' הוא אצל הילד עצום מאוד. וראיית כל דבר פשע הוא אצלו בגדר 'חינוך' והדרכה לעשות ככה. הדבר נחקק בדמיונו לכל ימי חייו עד שאפילו אם יזכה להיות שומר תורה ומצוות...מכל מקום נפשו ויהדותו תסבול מרורות מאותן...החקוקים לו בדמיונו הניצבים לפניו כמו חי ומביאים אותו לבלבולים באמונה ולפני ניסיונות נוראים, רחמנא ליצלן. על ההורים להשגיח בשבע עיניים על בניהם ובנותיהם שלא יהא להם שום מגע ושום הבטה במכשיר הטמא הנ"ל כדי להצילם משחת. " (קטעים ממכתב. מתוך ספרו "קהילות יעקב" על מסכת ראש השנה) |
| הבא > |
|---|
