| טלוויזיה בהיבט דתי: |
|
|
|
המכשיר התקלקל מה לעשות? מאת הרב שלמה אבינר שאלה: אצלנו מכשיר הטלוויזיה התקלקל, וחשבנו לנצל את ההזדמנות כדי להיגמל ממנו. מכירים אנו את פסק הרבנים שמכשיר זה אסור על פי ההלכה, אך אם יורשה לנו לדבר בכנות, אין נימוק זה משכנע אותנו. מודים אנחנו שיש הרבה תכניות שאינן תואמות את רוחנו, ולבנו נחמץ בראותנו את ילדינו צופים בהם. הילדים מוחים בתוקף נגד האפשרות שהמכשיר לא יתוקן, ומפעילים לחץ בנימוקים שונים, כגון: אז נלך לראות אצל חברים. לאמיתו של דבר, נימוק זה די משכנע, כי אצל שכנים אין לנו שליטה, מה שאין כן בבית, אנו יכולים לחנך לצפייה מבוקרת, ולמשמעת עצמית, שתשרת אותם כל החיים. סוף סוף ישנן גם תכניות טובות מאד. מלבד זאת, ביתנו מלא ריבים בין הילדים, וממש תענוג לראותם יושבים בהרמוניה מול המרקע, מלבד כמובן, ויכוחים על איזה ערוץ לצפות. איננו מבקשים ממך פסק הלכה, יודעים אנו שהדבר אסור, אלא מבקשים מענה לתהיותנו. תשובה: 1. ראשית, ההלכה אינה סתם הגבלה שבאה להצר את החיים. אדרבה מה שאסור, גם מזיק. ומה שמצווה, גם מרחיב את החיים. צפייה בטלוויזיה אינה עושה את האדם לפָּתּוּחַ, רחב ומשכיל, אלא אדרבה לשטחי, מטומטם ושבוי בידי ההשתלטות הטלוויזיונית על התרבות הפוליטית. מועמד פוליטי נמדד לא בהישגיו בלבד, אלא ביכולתו להופיע מול הטלוויזיה. כל נושא מטופל שם בצורה כל כך שטחית, כמו שאמר פרופסור שהמכשיר הזה הוא "באמת קופסא לאידיוטים". מדובר בפרופסור חילוני. יש בארץ ישראל תנועה שקטה הולכת וגוברת של חילוניים שהטלוויזיה נמאסה עליהם, והם סילקוה, בגלל ההרס החינוכי של הפסיביות וההתמכרות, ההרס המוסרי של העלאת מפלס האלימות, כפי שהוכח בהרבה מחקרים, וההרס המשפחתי שאין זמן עבור הזולת. ככל שחילוניים הינם יותר בעלי מודעות והשכלה, פחות הם צופים בטלוויזיה. לכן, אם תסלקו את הטלוויזיה, לא תהיו דווקא מוגדרים כחרדים אלא כבעלי מודעות והשכלה. כדי לדעת מה קורה בעולם הרחב, די בעתון. שם אפשר למיין מה לקרוא ולהחליט במה להתעמק, אף על פי שכמובן איננו חסידים של העיתון. 2. באשר לשלווה המשפחתית מסביב לקופסא הנוצצת, היא אשליה, שום בעיה של מתח בין ילדים אינה נפתרת לעומק, ואין כאן אלא אשליה. כדי להביא שלום בין הילדים, צריכים הם להיות ביחד, וההורים צריכים להשקיע במובן החינוכי. בחינוך אין מקבלים שום דבר חינם, אלא על ידי מעורבות תמידית. אדרבה, בעת השבתת הטלוויזיה הישראלית הגדולה בחורף תשנ"ח, הרבה משפחות דווחו על מין שלווה ביתית, יותר קשרים חברתיים וחיי משפחה, יותר קריאה ויצירה. 3. באשר לטענה שעל ידי צפייה מבוקרת, אפשר לפתח משמעת עצמית - לא כן היא המציאות. אדרבה, הצפייה בטלוויזיה מפתחת מין התמכרות, לא במובן הפסיכולוגי - קליני, אלא במובן של אובדן מסויים של שליטה, בדומה לעישון. רוב הצופים מודים שהם נסחפים אל עבר המרקע ומצטערים על זמן יקר שהלך לאיבוד. הקפיטליזם טען שזמן זה כסף, ואנו אומרים שזמן זה חיים, זה הדבר הכי יקר לנו, ולכן כסף הוא זמן, צריך להשתמש בכסף כדי לחסוך זמן, ולא חלילה להיפך. הניסיון מראה שרוב ההורים אינם מצליחים להטיל סייגים של איכות וכמות על ילדיהם, וגם על עצמם. והדבר כרוך בויכוחים בלתי פוסקים, ועל ההורה מוטל להיות מפקח במשרה מלאה. יש והורים נרדמים בערב לפני ילדיהם, ואז הם צופים במה שהם רוצים. 4. באשר לטענה שממילא הילדים נחשפים אצל השכנים, אין זו טענה כלל. אם איננו יכולים להשפיע לטובה על שכינינו, האם יש בכך הצדקה לתת לכך גושפנקא בתוך ביתנו? אתמהא. 5. באשר לטענה שיש גם תכניות טובות, נכון שחבל להחמיץ, אך זה נדיר, ולא בגלל איזה רווח נדיר, אנו נלעיט את עצמנו וילדינו רעל באופן תדיר. השכר יוצא בהפסד. 6. באשר להתנגדותם של הילדים, אין להיכנע ללחץ בעניין זה, כפי שאין נכנעים לדרישות אחרות. הנכנע לילדיו, עושה להם שרות רע מאוד. כאשר ההורים מחוזקים בעמדותיהם, הילדים מעריכים אותם. ודאי הגמילה מהטלוויזיה תקשה עליהם, אך הם יודו לכם על כך, שחדלו להיות פסיביים, שחדלו לחיות בעולם של כאילו, שנעשים יותר אינטליגנטיים, שלומדים לקרוא ולשחק, שהם שמחים ועסוקים, והלואי - לומדים תורה לשמה. אם המעבר נורא קשה לילדים, אפשר לקנות להם מחשב, או לשכלל את המחשב הקיים ולהוסיף עליו. אמנם גם במחשב, רוב עיסוק הילדים הוא שטויות, כגון משחקי מלחמה, ומעט בדברים אינטליגנטיים כמו תכנות וכדומה, אך יותר קל לצמצם שם את ההתמכרות, ועל כל פנים מחשב ראוי לשמש כפתרון מעבר. 7. זה הכלל, הטלוויזיה היא מכשיר דל, היוצר תחושה מזויפת שאפשר לדעת הרבה בלי להתאמץ ולהתעמק. היא גם מטמטמת את הרגש, בהיותה נותנת לכל הנושאים מעמד שוה: שלש דקות על המלחמה ביוגוסלביה והפליטים, ושלש דקות על תצוגת אופנה. שומו שמים! אדרבה, אנו נפתח אצל ילדינו את שמחת המאמץ וההתעמקות, ואת הרגישות העדינה. יראי שמים עם טלוויזיה? הרב שלמה אבינר איך ייתכן שאנשים יראי שמים, אשר חזיר לעולם לא יאכלו, אבל יש להם בבית טלוויזיה, הגרועה מחזיר?! אין כאן מליצה. כאשר הרבנים מורים לו שלא לאכול מזון מסוים הוא שומע לדבריהם וגם מקפיד על הכשר יותר טוב, למהדרין, משתוקק הוא להיות מחמיר - שתבוא עליו ברכה, אינו סומך על הכשר של רב פלוני אלא רוצה הכשר יותר טוב. אבל באשר לטלוויזיה, הוא אינו שומע לרבנים שאמרו לו לזרוק מכשיר מתועב זה דרך החלון (עיין שולחן ערוך או"ח שז טז). הרי הוא גרוע מחזיר, זהו מכשיר נורא המגרה יצרים, יצרים של שפיכות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה. היו מקרים באמריקה בהם נערים רצחו ובמשפט אמרו להגנתם שזה היה בהשראת תכנית מסוימת בטלוויזיה, ובעלי התוכניות הורשעו בבית המשפט וחויבו לשלם מאות אלפי מאות אלפי דולרים. איך מעיזים לגרות יצרים?! גם כך, כל כך קשה להילחם נגדם. המגרה יצרים - מקומו בבית הסוהר. לא יאומן! יצרים של עריות, של תאוות שפלות, של חיים נלוזים, של שטויות רדודות. מלבד שהטלוויזיה מטמטמת את שכלו של האדם בגלל צפייתו הפסיבית, - התוכן הינו מתחת לכל קוד מוסרי של האדם הכי פשוט במדינה. הרי הצופה אינו מזדהה עם מסרים אלה אז למה הוא מסתכל?! שמא יחשוב שאין זה משפיע על אישיותו - וודאי שזה פועל עליו. מעשה ועשו ניסוי באוניברסיטה, הושיבו סטודנטים למשך שבוע כל בוקר לצפות בסרטים. בתחילת הניסוי הראו להם סרט על אונס. הסטודנטים הזדעזעו עד עומק נפשם. עוצמת הזעזוע נמדדה בעזרת שאלונים וכן על ידי תגובה חשמלית - בדומה למכונת אמת. במשך השבוע הראו להם סרטים של עריות וזימה כאשר בסוף השבוע שוב ראו סרט על אונס, וכבר לא נזדעזעו. הם נשחקו תוך שבוע!! זו תופעה נוראה, שגם משחיתה ילדים קטנים. הורים רוצים שקט תעשייתי. מושיבים ילדיהם מול הטלוויזיה, למען השלווה בבית. הם אינם שפויים! אולי יתנו להם סמים כדי להשיג שקט?! גם טלוויזיה היא סוג של סם. ילד קטן ותמים נעשה מושחת! גם המחשב עלול להשחית אותו, עם ריבוי משחקיו המטמטמים של אלימות, מכות, רציחות וחיסולים. ואוי לנו מן האינטרנט שהוא עוד יותר מלא זוהמה וזימה ושחיתות יותר מהטלוויזיה והוידיאו. אם אדם צריך להשתמש באינטרנט לצורכי עבודה, טוב שהמציאו מכשיר נפלא שכזה, אבל יחסום כל הערוצים המושחתים. איך ייתכן שהורים מרעילים במו ידיהם את ילדיהם?! לא יאומן! אלו יותר חמורים מחזיר. חזיר משחית את הגוף - שכמובן גם מטמטם את הנשמה - אבל אלו מטמטמים ומשחיתים ישירות את הנשמה. אין זה חד פעמי אלא הרעלה מתמשכת. אנשים נעשים תלותיים - קצת בדומה למובן הפסיכולוגי -, כבר אינם מצליחים להשתחרר, הינם שקועים בבור העמוק, וזקוקים למאבקים עצומים כדי להתנתק. וכאשר האדם גובר על יצרו, הוא חש חסר נורא ואותן תמונות ממשיכות לרדוף אותו. אם היה כאן אברהם אבינו, היה לוקח גרזן ומנפץ את כל הטלוויזיות ואת כל ערוצי הזימה והאלימות באינטרנט. בוודאי היו באים בתרעומת קשה עליו: "הרי זה יפה ואסטטי"! וודאי כאשר ניפץ את הפסלים, באו אליו בביקורת כזו. לכן אנא, אם בעל אומץ אתה, זרוק מכשיר זה דרך החלון. בהתחלה יהי לך קשה, כמו לכל אדם שנגמל מאיזה סם. אחר כך תרגיש אוויר צח, תהיה כל כך מאושר, תוכל ליהנות מכל כך הרבה דברים טהורים. אשריך. |
| < קודם | הבא > |
|---|
