| יותר טלוויזיה, יותר השמנה |
|
|
|
על פי מחקר שפורסם באגודת רופאי הילדים בארה"ב נתגלה216 שהצפייה בטלוויזיה היא הסיבה השכיחה ביותר להשמנה של צעירים.
צפייה בטלוויזיה217 יכולה להעלות את הסיכון להשמנה על-ידי צמצום שעות הפנאי הנותרות לביצוע פעילות גופנית. אך קרוב לוודאי כי גורם חשוב לא-פחות הוא העלייה בצריכת מזון במהלך הצפייה בטלוויזיה, בין היתר, עקב שידורי הפרסומת הרבים למזונות עתירי-אנרגיה בזמן שידור תוכניות לילדים. במחקר218 שנעשה ל- 65 בנים ו- 73 בנות משבט הפימה בארה"ב (בעלי נטייה גנטית להשמנה) בגיל 5 ואח"כ שוב בגיל 10 נמצא כי מידת ההשמנה, בשני הגילים היתה מקבילה לירידה במידת הפעילות הספורטיבית ולעלייה בשיעור הצפייה בטלוויזיה. מדוע הטלוויזיה משמינה להלן תרגום מתוך הספר219 באנגלית "להצית את הנשמה" מאת לורנס קלמן וברשותו האדיבה: ראשית, הטלוויזיה מחליפה משחק פעיל יותר. כך שכל שעה של הילד מול הטלוויזיה היא שעה פחות של רכיבה על אופניים, משחקי כדור, פעילות ספורט קבוצתית או כל פעילות אחרת ששורפת קלוריות ומעלה את רמת חילוף החומרים הכללית. חוקרים אף טוענים שהטלוויזיה גורמת לילדים להיות פחות פעילים כשהם כבר כן משחקים, אף כי איש לא יודע בבירור כיצד זה קורה. שנית, ילדים אוהבים לנשנש כשהם יושבים מול המסך. אפילו אם החטיפים בריאים, אלו קלוריות שפשוט לא היו מתווספות אילו היו הילדים משחקים בחוץ. שלישית, החטיפים שהילדים בולעים כשהם מול המסך מכילים כמויות גבוהות להדהים של שומן, כולסטרול, סוכר ומלח, ודלים בוויטמינים, מינרלים וסיבים. משרד הבריאות האמריקאי מייחס הרגלי נשנוש לא בריאים אלה להצלחת הפרסומות בטלוויזיה. הוא כותב שהילד האמריקאי הממוצע רואה 250 פרסומות כל שנה "למוצרים עתירי קלוריות, עתירי סוכר ודלים מבחינה תזונתית". הוא גם מגלה ש-70% מהפרסומות הם למאכלים עתירי שומן, כולסטרול, סוכר ומלח, ורק 3% הם לפירות או ירקות. חוקרי מחלות מאוניברסיטת מינסוטה שבחנו תכניות טלוויזיה לילדים בשבת בבוקר גילו, בהתאמה לתיאוריה של שר הבריאות האמריקני, ש56.5% מן הפרסומות בABC, CBS, NBC, פוקס וניקלאודיאון פרסמו מוצרי מזון, והכי הרבה פורסמו דגני בוקר עתירי סוכר. בהשוותם את מה שפורסם על המסך בשבת בבוקר להמלצות משרד החקלאות לדיאטה הנכונה לילדים, מצאו החוקרים ש"הדיאטה שהוצגה בפרסומות שבת בבוקר בטלוויזיה היא האנטי-תיזה למה שמומלץ כאוכל בריא לילדים". הם ציינו עוד שילדים רואים פרסומת למזון כל חמש דקות בתכניות שבת בבוקר, ושהמסר העיקרי שבאמצעותו נהוג למכור מוצרי מזון הוא טעם והבטחה לצעצוע חינם. הצוות מאוניברטיסת מינסוטה ניסח את ההאשמה המשתמעת, "אפשר להגדיר את הפרסום הכבד למזונות עתירי שומן ובלתי-מזינים, המכוון לקבוצה פגיעה כל כך, כניצול "הקשר הרביעי, הנסתר ביותר אולי, בין טלוויזיה להשמנה התגלה ב-1993. פסיכולוגים וחוקרי מחלות מאוניברסיטות טנסי ומאוניברסיטת מדינת ממפיס מדדו את קצב פעילות חילוף החומרים אצל בני שמונה עד שתים עשרה בשני מצבים: בשכיבה על הגב בחדר חשוך, ובישיבה מול הטלוויזיה. קצב חילוף החומרים של כל ילד בישיבה מול המסך היה הרבה יותר נמוך מאשר קצבו בשעת שכיבה בחושך. צפייה בטלוויזיה גרועה מאפס מעשה. ולא פחות מפתיע: השפעת הישיבה מול המסך על קצב חילוף החומרים נשארה, לאחר תום הצפייה, לפרק זמן ארוך לפחות כזה של הצפייה. כלומר, צפייה בת 25 דקות בטלוויזיה דיכאה את קצב חילוף החומרים לא רק למשך הצפייה אלא גם לפחות ל-25 דקות נוספות אחריה. למחקר מטנסי יש שתי השלכות מדהימות. האחת: מכיוון שהטלוויזיה מאיטה את חילוף החמרים; אותו ילד, שיאכל את אותם מאכלים באותן כמויות וישתתף באותן פעיליות, לאותם פרקי זמן, יכול להישאר בריא או להשמין, תלוי רק כמה טלוויזיה הוא רואה בכל יום. השנייה: מכיוון שחילוף החמרים נשאר מדוכא גם אחרי תום הצפייה, ילד הצופה בטלוויזיה יעלה יותר במשקל גם מאוכל שיאכל כשכבר אינו מול הטלוויזיה, ויתקשה יותר לשרוף עודפי שומן, מאשר ילדים שאינם רואים טלוויזיה. המחקר מסכם: "ילדים הצופים הרבה בטלוויזיה מצויים בסיכון גבוה להשמנה, כי קצב שריפת האנרגיה שלהם בשעת מנוחה נמוך יותר מאשר היה אילו לא עשו דבר. ממצא זה מדגיש את חשיבותה הפוטנציאלית של בקרת כמות הצפייה של ילדים למניעת סכנת ההשמנה" הסיכון שבהשמנה מחקר220 שנערך ב- 1999 הגיעה למסקנה שב-1991 בגלל עודף משקל מתו 280,000 אמריקאים! שזה אומר: ש- 280,000 אנשים היו יכולים להישאר בחיים (בדרך הטבע) אם היה להם את המודעות לסכנת ההשמנה. אנשים221 שאוכלים אוכל מהיר (ג'אנק פוד) פעמיים בשבוע וצופים בטלוויזיה כ- 2.5 שעות ביום בטלוויזיה יש סיכוי פי שלוש להיות שמנים ולחלות במחלת הסכרת לעומת מי שאוכל אוכל מהיר פעם בשבוע או כלל לא, וצופה פחות משעה ביום בטלוויזיה. להלן כתבה מהעיתון "מקור ראשון"222: "בשנים האחרונות רואים יותר ויותר ילדים שמנים, והם שמנים יותר מבעבר", אומרת עירית הרפז, הדיאטנית הראשית של 'שירותי בריאות כללית'. "חלקם סובלים ממחלות כמו יתר לחץ דם וסוכרת מסוג 2. לרבים מהם בעיות אורתופדיות ובעיות נשימה ושינה, שלא לדבר על בעיות חברתיות ופסיכולוגיות. הם איטיים ומסתגרים, וחסרה להם חדוות נעורים". אפילו יותר מעישון לפני עשרים שנה נחשבה עדיין ההשמנה לבעיה אסתטית של מיעוט. השנה הכריז עליה ארגון הבריאות העולמי כמגפה עולמית. לפי הודעתו מספטמבר האחרון, למעלה ממיליארד בני אדם בעולם סובלים מעודף משקל. 300 מיליון מתוכם שמנים ממש, ב-50 אחוזים יותר משנת 1995. בראש הטבלה ניצבת ארצות הברית. אם עד לפני פחות ממאה שנה הסיבה העיקרית לתמותה היתה תת-תזונה, כיום הבעיה הפוכה: ההשמנה היתה לגורם המוות מספר אחת בעולם המערבי, כאשר לאחרונה היא עברה אף את העישון. "בעיית ההשמנה גדולה יותר מבעיית האיידס", מכריז פרופ' הוכברג. "צריך לעשות משהו ברמה הלאומית נגד מגפת ההשמנה, אחרת אנו צפויים לבעיה רפואית רצינית מאוד של איכות חיים ובריאות. אם כבר כיום אנו רואים אצל ילדים מחלות של מבוגרים וקשישים, מה יקרה לילדים בבגרותם?". פרופ' הוכברג ממקד את המבט למזון הילדים התעשייתי. "האוכל היום טעים מאוד ומושך, והוא עשיר מאוד בקלוריות. ערכת ההשמנה הלאומית של אמריקה - המבורגרים וצ'יפס שמנוניים וכוס קולה גדולה ועשירה בסוכר - טעימה לכל ילדי העולם. וזה בא על חשבון האוכל הבריא והמזין". זה לא רק האוכל. מדובר במהפכה בהרגלי החיים שהביאה עמה חברת השפע. "פעם הילדים היו יוצאים החוצה לשחק. היום כולם יושבים בבית מול המחשב והטלוויזיה", אומר הוכברג. די מפתיע לשמוע על תפקידה המשמין של הטלוויזיה, בהתחשב בכך שהמסך הקטן מקדש את דימוי הגוף הרזה והחטוב של כוכבי מסך נערצים. רוב הילדים, מתברר, מעדיפים את מזונות הזבל על פני הרצון להידמות לכוכבים הרזים. פרופ' הוכברג מסביר שזהו עניין של גיל: הילד לומד לזלול, בין השאר מפרסומות בטלוויזיה, לפני שמתפתח אצלו דימוי הגוף שלו ועמו הרצון להיות רזה. גם כשמתפתח הדימוי קל יותר להמשיך ולצרוך מזון טעים, קל להשגה ומשמין, מאשר להתענות בדיאטות רזון. ההשמנה היא הסיבה ל-80 אחוזים ממקרי הסוכרת מסוג 2, 70% ממקרי מחלות הלב וכלי הדם, 42% ממקרי סרטן השד והמעי הגס ו-30% מניתוחי כיס המרה. 26% מהאנשים השמנים סובלים מיתר לחץ דם. צפייה בטלוויזיה מעלה את רמת הכולסטרול "ד"ר קורט גולד, רופא לב מאוניברסיטת אירווינג בקליפורניה, ערך מחקר שהשתתפו בו 1,066 ילדים ובני נוער, מגיל שנתיים ועד 20. הוא מצא כי ילדים הצופים בטלוויזיה או משחקים במשחקי וידאו במשך שעתיים ביום ויותר, מסתכנים פי שניים ברמה גבוהה של כולסטרול בדם מן הרמה אצל ילדים שצפייתם היומית בטלוויזיה פחותה משעתיים ביום. הרופא מבקש להדביק תווית אזהרה על כל מכשיר טלוויזיה בארה"ב: 'צפייה בטלוויזיה עלולה להזיק ללבך'. מתברר, כי משפחות שמבלות זמן רב מול הטלוויזיה מפתחות סגנון חיים לא פעיל המרבה בישיבה, סגנון המביא להשמנה, לרמה גבוהה של כולסטרול, לכושר גופני לקוי ולמחלות לב. " יותר טלוויזיה פחות ירקות ילדים ובני נוער בארה"ב223 אינם אוכלים מספיק ירקות ופירות, בניסיון לברר האם הטלוויזיה אחראית, לפחות בחלקה, על הרגלי התזונה של הילדים נדגמו 548 ילדים מבתי ספר במסצ'וסטס בגיל ממוצע של 11. 7 שנים ועקבו אחרי תזונתם במשך 19 חודשים וגם אחרי הרגלי הצפייה בטלוויזיה. אכילת הירקות והפירות נמצאה להיות בקורלציה הפוכה עם שעות הצפייה בטלוויזיה של בני הנוער, לכל שעת צפייה בטלוויזיה הם אכלו בממוצע מנת ירקות אחת פחות כל 6 ימים. ייתכן והקשר בין הצפייה בטלוויזיה ובין הירידה באכילת הירקות נובע מהפרסומות הרבות לג'אנק פוד המשפיעות על הרגלי הילדים. |
| הבא > |
|---|
