קניית המוצר שלהם דורשת עוד כסף הניכור מעמיק יוצר תחושה פנימית של ריקנות חברתית ורוחנית

פרסומאים  מבטיחים לנו שהמוצרים שלהם יהפכו אותנו לשלמים ומאושרים .

יום ללא קניות
הארגון162 של קאלה לאסן מחבר הספר "שיבוש תרבות" ניסה לקנות 30 שניות פרסום בכל רשת טלוויזיה ברחבי ארצות הברית שתעודד את "יום ללא קניות" יום שבו האנשים מפסיקים את בולמוס הקניות וחושבים רגע אחד לאן אנחנו רצים ולמה זה מוביל אותנו.

במכתב ששלחו לו ממחלקת השיווק של סי. בי. אס, נימקו קברניטי הרשת מדוע לא ימכרו ספוט פרסומת של 30 שניות שמקדם את רעיון ה"יום ללא קניות": "יום ללא קניות הוא למעשה אופוזיציה למדיניות הכלכלית הנהוגה בארצות הברית. לכן לא נוכל לשתף איתכם פעולה במקרה הזה". ולא רק סי. בי. אס - אף רשת טלוויזיה בארצות הברית לא הסכימה לשדר את הפרסומת למרות שהסכום שהוצע להם היה גבוה מהתעריפים שהיו נהוגים בשוק הפרסומות.

מהו יום ללא קניות163?
 מתברר שאנו עובדים קשה כדי לקנות עוד ועוד ואז אנו חוסכים פחות.
 הצרכן המודרני איבד  את עצמאותו, אינו קונה מה שהוא באמת צריך ומרבית הקניות הן תוצאה של השתעבדות למערכת פרסומית-שיווקית של חברות מסחריות. אנשים קונים כדי להרשים, למלא הרגשת ריקנות, להיות כמו כולם. הקניון הפך לאלטרנטיבה לבילוי ולמעשה אפשר להסתובב בו יום שלם מבלי שיחסר לך משהו.

 תוך כדי אתה פותח את הארנק לדברים שאינך זקוק להם. גם כלי התקשורת מעודדים את המסר, לא רק בטלוויזיה ובעיתונים, אלא אפילו על קירות בניניים בצירי תנועה. המסר הוא: קנה ככל יכולתך.

 תרבות הצריכה מכלה את כדור הארץ. 20  אחוז מהאוכלוסייה, זו שחיה היום במערב, צורכת 83 אחוז ממשאבי הטבע. אילו כולם היו משתתפים בחגיגת הצרכנות הגדולה היו נדרשים
 ארבעה כדורי ארץ כדי לספק את צרכי האוכלוסייה. מי שקונה רק מה שהוא צריך משמר את המשאבים ושומר על הטבע.   
       

הבהלה לקניות גורמת לרבים לחיות מעל לאפשרויותיהם.
"סדרי העדיפויות משתבשים.  אנשים קונים מכוניות פאר במקום להשקיע בילדיהם, לא פלא שהאוברדרפט הוא תופעה כללית". ואכן, תופעת המינוס התמידי היא מציאות עגומה להרבה מאוד אנשים. חברות האשראי הגדילו לעשות והמציאו  את מושג התשלומים. כך, כל רכישה, גם אם היא יקרה, הופכת  לכאורה לאפשרית עקב פריסת תשלומים לטווח ארוך. התוצאה: אנו  חיים מעל למשכורתנו ומשלמים על כך מחיר כבד.   
        

 - אם קונים יותר, לא שמחים יותר? מה זה רע?          

 הסוציולוג  ד"ר יובל יונאי מאוניברסיטת חיפה: "זה שאנשים קונים יותר לא עושה אותם בהכרח מאושרים  יותר. אנו זורקים ולא משתמשים, עובדים קשה יותר בשביל לממן רכישות מיותרות, שבכלל  לא נשאר לנו פנאי כדי להינות מהם. זהו מעגל אינסופי שאינו משפר את איכות חיינו".  
      

 ד"ר אבי גוטליב מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א:
"חלק לא מבוטל מהצריכה נכפה עלינו. מלכתחילה מייצרים מוצרים שאורך חייהם קצר ואין כדאיות כלכלית לתקנם אבל זה מגביר את הצריכה. בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות, אנו עסוקים כל הזמן בשידרוג מכשירים למרות שזה לא הכרחי". 
          

 תוצר לוואי נוסף של עודף הקניות הוא תהליך התחזקותם של תאגידים גדולים על חשבון עסקים קטנים, כי הגדולים מציעים מבצעים אטרקטיביים לצרכן והופכים כביכול כל קניה לכדאית יותר.
 לכן יש פחות ופחות מכולות שכונתיות ויותר ויותר קניונים מפלצתיים.

 יצחק זילכה, פרופ' לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב: "הכוח בשוק שייך לגופים גדולים, כי יש להם את כוח הפרסום. למרכזי השיווק יש אמנם את הכוח להציע לצרכן חבילות מוצרים מוזלות, אבל באותה הזדמנות הם מפתים את הלקוחות לקנות מוצרים נוספים שאינם מוזלים כלל, ושוב מתבצעת קנייה שאינה הכרחית".        
 
 מטרת היום ללא קניות אינה לבטל את הצריכה אלא לחשוב על מהותה. "צרכנות היא תנאי ראשון להתפתחות כלכלית", אומר ד"ר יונאי. "אם חברה אינה צרכנית, אזי המוצרים לא ישתפרו, רמת החיים לא תעלה והכלכלה תגווע. על מנת שמדינה מסוימת תוכל לפתח כלכלה בריאה,  היא חייבת להיות דינאמית - להתפתח להשתכלל. עסק כלכלי העובד בתנאים כאלה חייב  לפתח כל הזמן מוצרים חדשים וטובים יותר ולמצוא שווקים למוצרים הללו,  אולם
 חשיבה צרכנית מבוקרת תועיל לחברה".    
       

 "קנו פחות- חיו יותר", קוראות סיסמאות היום ללא קניות. "קנו מה שאתם צריכים ולא  מה שמשווקים לכם". מי שהמסר הזה מדבר אליו מוזמן ביום ו' 24, בנובמבר, להשאיר את כרטיס האשראי והארנק בבית.