"התרבות הזו, גורמת לנו לצרוך בעיקר דברים שאנחנו לא צריכים", מסביר הד"ר יצחק ספורטא, מרצה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וחבר הקשת הדמוקרטית המזרחית.
מתקיים פה עקרון העֵז, אבל בצורה הפוכה: ברגע שאת מכניסה הביתה את העז - את המותג, את מוצר המותרות - את לא  יכולה להוציא אותו עוד. מופעל לחץ חברתי עצום, שגורם לנו  לרצות תמיד את הלא מושג כי תמיד יש מישהו שיש לו עוד. אנשים נכנסים בלי לחשוב למין טראנס עכברי מייאש בתוך מבוך".

בספרה ("The Overspent American" 1998) מתארת ג'ולייט שור, כלכלנית בהרווארד, היבט של תרבות הצריכה, שהיא מכנה "אפקט דידרו". היא מתייחסת למאמרו של הפילוסוף הצרפתי דני דידרו "חרטה על פרידה מחלוק ישן", שבו הוא מתאר כיצד חלוק ארגמן יפהפה שקיבל במתנה שיעבד אותו בניגוד לרצונו לבולמוס קנייה: החלוק החדש והמהודר
 גרם לכך, שכל שאר החפצים בביתו נראו פתאום עלובים ובלתי ראויים לחלוק החדש, והוא נאלץ להחליף את כל הרהיטים והבגדים שבבעלותו. "אפקט דידרו", כפי שמוסבר במאמר על תרבות הצריכה.

 במגזין "Utne Reader", הוא ה"תפישה הרווחת שחייבים לקנות ריהוט חשד לבית חדש, סכו"ם חדש לסט הכלים החדש, חולצה חדשה שתתאים לחצאית החדשה; וזה מה שמריץ את רכבת השדים הצרכנית בלי הפסק".